כיכר הבימה w תל אביב יפו

🕗 godziny otwarcia

komentarze 5

• 

  Tal Barak

  :: 05 May 2018 19:12:36

  הייתי במחזמר סימני דרך על נעמי שמר, המחזמר היה בינוני, אבל התיאטרון נוח ונעים, ראו טוב ושמעו נהדר. חנייה בשפע, מבנה מאוד מרשים

• iw

  יאיר צדיק סימון

  :: 17 March 2018 18:32:16

  מקום מדהים! מומלץ וטיול ולבילויים. במקום חניון ענק (צירפתי תמונה)

• 

  לאה אתגר

  :: 07 March 2018 17:16:34

  בשיתוף עם עירית תל אביב פועלת כאן משתלה של ירקות וצמחים למאכל. לא מוכרים כאן וחבל. אלא יש צמיחה זעירה פחות מגודל אצבע שנימכרת בשלוש אגורות וחבל. המשתלה נפתחת לדשא מלאכותי שעליו שוכבות בשמש עשרות אימהות עם עגלות ותינוקות. מראה מרהיב ומדהים.

• 

  Jacob Rotem

  :: 14 February 2018 17:57:22

  סימני דרך מחזה. מוסיקלי משירי נעמי שמר חויה מיוחדת במינה. כל שירים ידועים ומוכרים. בכל אופן. ריגש אותי ממש עד לדמעות. הקטע לקראת הסוף " הקיץ הזה תלבשי לבן. " ההדרן המיוחד. הקטע. בקולה של נעמי שמר. מאוד נגע לליבי. תודה רבה

• 

  Ron Braun

  :: 04 February 2018 23:26:22

  אז הלכתי לראות היום את 1984, הצגה דיסטופית ומעט מזעזעת (במובן הטוב) שמבוססת על הרומן המפורסם של ג'ורג' אורוול. הגעתי להצגה עם כרטיס מפני כמה חודשים לאחר שלא יכולתי ללכת להצגה במועד בו הייתי אמור לצפות בה, והאישה הנחמדה בקופה לא עשתה לי שום בעיות ומיד מתנה לי כרטיס על בסיס מקום פנוי. ההצגה עצמה הייתה ממש טובה לטעמי. השימוש במסכים המסודרים ככיפה על קיר האולם נעה בצורה טובה ובמינון שלא מסיח את דעתך ויודע למשוך את תשומת ליבך כשצריך. השחקנים היו מוכשרים וחלק מהמונולוגים של ווינסטון הביאו אותי לשקיעה מוחלטת אל תוך עולמו. אלי ביז'אווי עשה עבודה נהדרת בתרגום המחזה והעיבוד שלו מהספר היה נהדר לטעמי. התפאורה הייתה מאד יצירתית, רב שימושית ומעניינת והשילוב של הסאונד שמתוזמן באופן מושלם עם המיזסצינה והטקסט תרם מאד לחוויה. לסיכום, אני מרגיש שההצגה 1984 היא הצגה מרתקת ומזעזעת שמציבה מראה שחורה מול צופיה ללא קשר לגיל או תקופה. אני ממליץ בחום לצפות בה על אף שהיא מוצגת מספר מועט של פעמים בחודש. במקומכם.ן, כבר הייתי קונה כרטיס ;) אם אני כבר כאן, אשמח גם להמליץ על "המורדים" מאת עדנה מזי"א, הצגה נהדרת שגם היא מרתקת הן מבחינה משחקית והן מבחינה טכנית של עיצוב תפאורה, תאורה וסאונד. ההצגה נעשתה בשיתוף פעולה עם תיאטרון הקאמרי והליהוק שלה היה פשוט on spot. מעברי הסצינות בעזרת ה"קוליסות" הנעות על הבמה ושינויי התאורה בין כל תקופת זמן ממש תורמים ליצירת האווירה שהבמאי (כנראה) רצה להעביר.