Tomba del Ari в Safed

🕗 время открытия

Комментарии 5

• 

  Nisim Samama ツ

  :: 17 April 2018 13:16:44

  רבי יצחק בן שלמה לוריא (1534, ה'רצ"ד - 25 ביולי 1572, ה' באב ה'של"ב) מכונה האר"י הקדוש[1] הוא גדול מקובלי צפת במאה ה־16 והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו "קבלת האר"י". תלמידיו נקראו אחריו גורי האר"י. האר"י נולד בירושלים לאם ספרדיה ואביו ממשפחת לוריא שהייתה מפורסמת באשכנז ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. לאחר מות אביו, עברה משפחתו לבית דודו במצרים. הוא עצמו חי במצרים בקהילה הספרדית ולמד מפי הרדב"ז ורבי בצלאל אשכנזי. לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו, שם הגה בספר הזוהר, עד שעל פי המסורת נגלה אליו אליהו הנביא והורה לו לעלות לארץ ישראל. כמו כן, עסק בתקופה זו בהוראה ולפי תעודות מגניזת קהיר, התפרנס גם ממסחר בתבלינים ובתבואה.[2] בשנת 1570 (שנת ה'ש"ל) עלה האר"י ממצרים לצפת עם אשתו ושתי בנותיו וחי שם במשך שנתיים עד שבתאריך ה' באב ה'של"ב (שנת 1572) הוא נפטר במהלך המגפה הגדולה שהתרחשה באותה עת, והוא בן 38. שתי בנותיו נישאו בצפת. האחת, עכסה, לרבי שלמה סאגיס, ראש ישיבה בצפת ורבו של המהרי"ט, והשנייה לבנו של רבי יוסף קארו. על פי המסורת בנו נפטר לאחר שהאר"י גילה סודות קבליים עמוקים לתלמידיו, ובגין זה נענש משמיים. לפי המסופר, הרמ"ק הורה לתלמידיו לפני פטירתו, שממשיכו יתגלה בהלוויתו, בתור מי שיראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו. אותו אחד היה האר"י שבא באותה תקופה לצפת וטרם נודע בציבור. מאז לימד מספר מצומצם של תלמידים את כל אשר ידע, כאשר הוא הסביר כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו. בכיר תלמידיו היה רבי חיים ויטל. דמותו והשפעתו על לימוד הקבלה האר"י לא חשש מלהתעסק בטראומה הנפשית של הפזורה היהודית שנגרמה על ידי גירוש ספרד. צרה זו שניחתה על עולמו של היהודי יצרה שאלות ותהיות קיומיות. הרב שרצה לחזק את רוח תלמידיו החיים בגולה צידד בדימוי ה "אור" השבוי בקליפות הטומאה כשם שישראל מצויה בגולה בן האומות (גויים), ובבוא המשיח יבוא גם התיקון, ובני ישראל יאספו למולדתם הוותיקה והעולם כולו ייגאל. באחת ההקדמות בספר עץ החיים מתאר רבי חיים ויטל את האר"י כך: לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס, ומעשה בראשית ומעשה מרכבה, בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים, בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים. והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע. והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפרשת דברים, ובעופות אלמים. ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו, ואחר כך מסירהו. והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף, ובבתי הקברות, ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא, והיו מגלין לו רזי תורה. וגם היה יודע חכמת הפרצוף, ושרטוטי הידיים, ופתרון חלומות על אמיתתם, ובגלגולים ישנים וגם חדשים. והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם, ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה, והיה מלמד פירוש שורש נשמתו. והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב. והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת, או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר. והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים. והיה יודע להכות בסנורים. והיה יודע כל מה ששנו החברים. והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה, ויראת ה' ואהבת ה', ויראת חטאו, וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו. וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע. וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו. ועיני ראו ולא זר. וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו, אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו. ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, וזהו הביאו לידי רוח הקודש, והיה אליהו נגלה לו תמיד. האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים - לפני האר"י (ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר"י (ובכלל זה תורת החסידות). ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר"י לאלה שבאו לאחריו נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י האמינה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוהית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוהית הרי שהאר"י האמין שמעשה הבריאה תחילתו דווקא במעין קלקול בתוכנית האלוהית שהוא מכנה "שבירת הכלים". תורת הקבלה על פי האר"י נקראת קבלת האר"י או קבלה לוריאנית. הגר"א, כפי שמסר בשמו תלמידו רבי חיים מוואלוז'ין, ראה בקבלת הרמ"ק מעין הקדמה לקבלת האר"י אותה ראה כשלב מתקדם יותר. לדבריו, "במקום שמסתיימת הפילוסופיה מתחילה חכמת הקבלה, ובמקום שמסתיימת קבלת הרמ"ק, מתחילה קבלת האריז"ל".

• 

  יחיאל פדר

  :: 26 February 2018 18:12:19

  תפילה לומר על הציון תהילים פרק-א {א} אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃ {ב} כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃ {ג} וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ {ד} לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲ‍ֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃ {ה} עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃ {ו} כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃

• 

  שביבי אור שובו בנים

  :: 15 January 2018 12:00:16

  תפילה לציון הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּעָמְדִי כָּאן לְיַד הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, וְאַרְכֻּבָתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן, וְכֻלִּי אָחוּז אֵימָה וְיִרְאָה, חִיל וְחַלְחָלָה וּרְעָדָה, רֶטֶט וְזִיעַ, מוּל קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִגִּיעַ בִּקְדֻשָּׁתוֹ לְמַעְלָה מִמַּלְאֲכֵי וּשְׂרָפֵי מַעֲלָה, וּמַלְאָכִים וּשְׂרָפִים רָצוּ לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁלִיחוּתוֹ, וּמָשַׁל בַּשֵּׁדִים וּבָרוּחוֹת וְכֻלָּם נִכְנְעוּ תַּחְתָּיו, וְרָאָה מִתְּחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל רָז לֹא אָנִיס לֵיהּ, וְנִתְגַּלּוּ לוֹ כָּל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁל מַעֲלָה וְשֶׁל מַטָּה, וְרָאָה כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּכָל שִׁבְעַת הָרְקִיעִים, שֶׁהֵם וִילוֹן רָקִיעַ שְׁחָקִים זְבוּל מָעוֹן מָכוֹן וַעֲרָבוֹת, וְרָאָה אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד עִם כָּל אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הַנּוֹשְׂאִים אוֹתוֹ, שֶׁהֵם גַּבְרִיאֵל מִיכָאֵל נוּרִיאֵל רְפָאֵל, וְזָכָה לְהִתְבּוֹדֵד כָּל יָמָיו, וְלֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מִיּוֹם עָמְדּוֹ עַל דַּעְתּוֹ, וְזָכָה לִרְאוֹת עַמוּדָא דְנוּרָא עַל מִטָּתוֹ שֶׁל הָרַמַ"ק, וְהוֹדִיעַ הֵיכָן לִטְמֹן אֶת גּוּפָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וְלֹא רָאָה שׁוּם טֻמְאָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמֵעוֹלָם לֹא פָּתַח אֶת עֵינָיו מֵחוּץ לְד' אַמּוֹתָיו, וְרָאָה שֵׁם הֲוַיָ"ה לְנֶגְדוֹ תָּמִיד בֵּין בְּהָקִיץ בֵּין בַּחֲלוֹם, וּבְשֵׁנָתוֹ בַּשַּׁבָּת הָיָה מַשִּׂיג מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק לֹא יַשִּׂיג בִּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, וּמָתַי שֶׁפָּנָה לִישֹׁן בָּא הַמַּלְאָךְ סוּרִיאֵ"ל וְהֶעֱלָה אֶת נִשְׁמָתוֹ לְאֵיזֶה הֵיכָל שֶׁרָצָה, אִם הֵיכָל רַבִּי עֲקִיבָא וְאִם הֵיכָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וּשְׁאָר הֵיכָלוֹת, וְכָל יָמָיו שָׁמַע תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה. אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לְאֵיזֶה שֶׁהוּא נִצוֹץ מִנִּשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אֲנִי לְאֵיזוֹ שֶׁהִיא בְּחִינָה מִדַּרְגָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָאֵין סוֹפִית.

• 

  הרב יוסף מזרחי

  :: 08 November 2017 15:42:59

  בכדי ללמוד על הרב רבי יצחק לוריא אשכנזי המכונה בפי כל האר"י ז"ל, מומלץ לקרוא את הספר שבחי האר"י ז"ל, אדם בעל ענווה מבהילה, קדוש ונורא, אליהו הנביא היה מתגלה לו לעתים קרובות, היה בקיא בתורת גילגולי נשמות, הוא היה יודע כל אשר אדם עשה מיום היולדו.

• 

  מרכז הקבלה העולמי ע״ש האר״י

  :: 12 September 2016 03:38:12

  פה טמון קדוש עליון רבינו האריז״ל לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס, ומעשה בראשית ומעשה מרכבה, בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים, בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים. והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע. והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפרשת דברים, ובעופות אלמים. ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו, ואחר כך מסירהו. והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף, ובבתי הקברות, ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא, והיו מגלין לו רזי תורה. וגם היה יודע חכמת הפרצוף, ושרטוטי הידיים, ופתרון חלומות על אמיתתם, ובגלגולים ישנים וגם חדשים. והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם, ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה, והיה מלמד פירוש שורש נשמתו. והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב. והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת, או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר. והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים. והיה יודע להכות בסנורים. והיה יודע כל מה ששנו החברים. והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה, ויראת ה' ואהבת ה', ויראת חטאו, וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו. וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע. וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו. ועיני ראו ולא זר. וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו, אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו. ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, וזהו הביאו לידי רוח הקודש, והיה אליהו נגלה לו תמיד.