קבר שמאי הזקן в מחוז הצפון

🕗 время открытия

Комментарии 5

• 

  Nisim Samama ツ

  :: 24 April 2018 19:29:56

  שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול. האריך ימים כבר-הפלוגתא שלו. שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי" (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'). ככלל נחשב שמאי הזקן לקפדן יותר, כפי שהדבר משתקף בתיאוריו בסיפורים תלמודיים שונים, עד כדי כך ששמו הפך לשם דבר לקפדנות ולשמרנות. עם זאת, חז"ל בדורות שאחריו הדריכו שלא ללכת בדרכו הקפדנית של שמאי: "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל', עמוד ב'). גם השיטה ההלכתית מבית מדרשו נחשבת בדרך כלל למחמירה יותר בהלכה. מסכת עדויות שבמשנה מונה 30 מקרים בהם דווקא הלל היה המחמיר ושמאי המקל, אך מקרים אלה מנויים כיוצאי דופן - כלומר שבדרך כלל שמאי היה המחמיר מבין השניים. מניחים כי עסק בבניין, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו. מקום קבורתו: לפי מסורת אחת שמאי הזקן ואשתו קבורים בהר מירון, במקום המכונה על פי הערבים תושבי המקום "חורבת שמע". הקבר הוא מאוזוליאום דו-קומתי אשר בקומתו העליונה שתי שקתות. אין סימוכין ארכאולוגיים ודאיים למסורת זו. לפי מגילת אביתר, נראה כי נקבר בדלתון, במקום שבו נקבר רבי אליהו הכהן גאון. מהדרכותיו: "שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה; והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות." (משנה, מסכת אבות פרק א' משנה ט"ו)

• 

  שביבי אור שובו בנים

  :: 15 January 2018 12:07:04

  תפילה לציון שַׁמַּאי הַזָקֵן. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל אֲשֶׁר לֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה, בְּהַגִּיעִי כָּעֵת אַחֲרֵי טִלְטוּלִים נוֹרָאִים וּמְפָרְכִים לִמְעָרַת שַׁמַּאי וְתַלְמִידָיו, זַכֵּנִי לְקַיֵּם בִּשְׁלֵימוּת אֶת מַאֲמַר שַׁמַּאי "עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה וֶהֱוֵי מְקַבֵּל כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת" (אבות א, טו). אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן, בִּזְכוּת שַׁמַּאי הַזָּקֵן וְתַלְמִידָיו שֶׁהָיוּ הַחֲרִיפִים וְהַלַּמְדָּנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, זַכֵּנִי לִלְמֹד תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה בְּחֵשֶׁק עָצוּם וּבְהַתְמָדָה עֲצוּמָה [/גְּדוֹלָה], לְלֹא עֲיֵפוּת וּלְלֹא לֵאוּת כְּלָל, וְאַמְעִיט בַּאֲכִילָה, וּלְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי שַׁמַּאי שֶׁכָּל בְּהֵמָּה יָפָה הִנִּיחָהּ לְשַׁבָּת וְלֹא טָעַם מִמֶּנָּה בִּימוֹת הַחֹל (ביצה טז.), וְאֶלְמַד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בְּחֵשֶׁק עָצוּם וּבִמְהִירוּת עֲצוּמָה, וּבִזְכוּת שַׁמַּאי יִפָּתְחוּ לִי כָּל הַמֹּחִין, וְאָבִין כָּל דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ כְּהֶרֶף עַיִן, לְלֹא שׁוּם עִכּוּבִים כְּלָל וּלְלֹא שׁוּם הַקְדָּמוֹת כְּלָל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת לְאָדָם קַדְּמוֹן לְעָלְמָא דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל, לְרֵישָׁא דְּלָא אִתְיָדַע, וְאֵדַע אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ פְּשָׁט רֶמֶז דְּרוּשׁ סוֹד, וְאֵדַע אֶת כָּל הַשַׁ"ס וְכָל הָרַמְבַּ"ם, מַגִּיד מִשְׁנֶה, כֶּסֶף מִשְׁנֶה, לֶחֶם מִשְׁנֶה, מִגְדַּל עֹז, רַבֵּנוּ מָנוֹחַ, הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִיּוֹת, הַגָּהוֹת הָרַמַ"ךְ, הָרַדְבַּ"ז, הָרִידְבַּ"ז וְהַגְּרָ"א וְכָל חִדּוּשָׁיו, וְרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר וְכָל חִדּוּשָׁיו, וְכָל הַטּוּר עִם הַבֵּית יוֹסֵף וְהַבַּ"ח, פְּרִישָׁה, דְּרִישָׁה וְדַרְכֵי מֹשֶׁה, וְשׁוּלְחָן עָרוּךְ עִם הַטַ"ז וְהַמָגֵן אַבְרָהָם, שַׁ"ךְ, סְמַ"ע, חֶלְקַת מְחוֹקֵק וּבֵית שְׁמוּאֵל. וְאֶזְכֶּה לְמַעֵט בְּדִבּוּר וְאֹמַר מְעַט וְאֶעֱשֶׂה הַרְבֵּה, וְכָל הַבְטָחָה שֶׁאַבְטִיחַ אֲקַיֵּם אוֹתָהּ [/וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם גַּם אֶת מַאֲמַרוֹ שֶׁל שַׁמַּאי "אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה", וְאֶעֱשֶׂה הַרְבֵּה, וַאֲקַיֵּם כָּל הַבְטָחוֹתַי וּנְדָרַי], וְלֹא אֶהֱיֶה רָגִיל בִּנְדָרִים, וְכָל נֶדֶר שֶׁאֶדֹּר תָּמִיד אֲקַיֵּם אוֹתוֹ וְלֹא אָפֵר אוֹתוֹ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְמַדְרֵגַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁבִּזְכוּת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא הֵפֵר שׁוּם נֶדֶר, זָכָה לְהִכָּנֵס עִם הַגּוּף לְגַן עֵדֶן, כֵּן גַּם אֲנִי אֶזְכֶּה בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, לְהַפְשִׁיט אֶת גּוּפִי לְגַמְרֵי, וְלִזְכּוֹת לְגוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן, נָקִי מִכָּל קִנְאָה וְשִׂנְאָה, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כְּמוֹ רַבִּי אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה, שֶׁבִּזְכוּת שֶׁלֹּא קִנֵּא זָכָה לְגוּף שָׁלֵם גַּם אַחֲרֵי פְּטִירָתוֹ, וְזָכָה לְדַבֵּר עִם רַבִּי נַחְמָן (שבת קנב:), וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁרַק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" (משלי יד, ל), וְתָּמִיד אֲקַיֵּם אֶת מַאֲמַרוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הֱוֵי מְקַבֵּל כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וַאֲקַיֵּם אֶת הַמַּאֲמָר תָּנוּ רַבָּנָן הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִין, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (שופטים ה, לא) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שבת פח:).

• 

  רקמת בת-עין

  :: 23 August 2017 07:41:25

  בירידה מציון רבי שמעון לואדי

• 

  ליעד פ.

  :: 25 June 2017 10:33:39

  זכותו יגן עלינו, אמן.

• 

  יפ יפרח

  :: 06 May 2015 17:29:35

  קבר שקשה להגיע אבל שווה