אין מידע
🕗 שעות פתיחה
| יום ראשון | ⚠ | |||||
| יום שני | ⚠ | |||||
| יום שלישי | ⚠ | |||||
| יום רביעי | ⚠ | |||||
| יוֹם חמישי | ⚠ | |||||
| יום שישי | ⚠ | |||||
| יום השבת | ⚠ | |||||
ישראלקבר דוד בן זמרא
הקרוב ביותר בית הכנסת
📑 כל הקטגוריות
Rv פארק, קמפינגאוכלאזור דיבוריאינסטלטוראצטדיוןאקווריוםבאולינגבית הכנסתבית הלוויותבית המשפטבית הספרבית חוליםבית מקדש הינדיבית מרקחתבית קברותבית קולנועבנקברבריאותגלריה לאמנותגן החיותדוארהאוניברסיטההכנסייההנחת יסודהשכרת סרטיםהשכרת רכבחברת הובלותחדר כושרחדר תת קרקעיחנותחנות אופנייםחנות בגדיםחנות חומרהחנות כלבוחנות לחיותחנות מוצרי ביתחנות מכשירי חשמלחנות משקאות חריפיםחנות נוחותחנות נעלייםחנות ספריםחנות פרחיםחנות רהיטיםחנות רכבחנות תכשיטיםחניהחשבונאותחשמלאיטיפול בשיערטיפול וטרינריכספומטמאפייהמדינהמוזיאוןמועדון לילהמחוז האדמיניסטרטיבי רמה 1מחוז האדמיניסטרטיבי רמה 2מחוז האדמיניסטרטיבי רמה 3מחוז האדמיניסטרטיבי רמה 4מחסןמימוןמכולת או סופרמרקטממשלה מקומיתמנעולןמסגדמסלולמסעדהמקום מגוריםמקום פולחןמשטרהמשלוחי מזוןמשקאות קליםנמל התעופהנקודת הענייןסְבִיבָהסוכנותסוכנות ביטוחסוכנות נדל"ןסוכנות נסיעותסופרמרקטסלון יופיספאספריהעורך דיןעירייהפָּארקפארק שעשועיםפוליטיפיזיותרפיסטצומתציירקבלן גגותקבלן כלליקזינוקמפינגקניוןקפטריהרוֹפֵארופא שינייםרמת יישוב תת 1שגרירותשטחשטיפת מכוניותשירות כביסהתַחֲנַת מְכַבֵּי אֵשׁתחנת אוטובוסתחנת דלקתחנת מוניותתחנת מעברתחנת רכבתתחנת רכבת קלהתחנת רכבת תחתיתתיקון רכבתכונה טבעית
Nisim Samama ツ
::רבי דוד בן זמרא נולד בספרד בשנת ה'רל"ט (1479) למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו למד אצל רבי יוסף סרגוסי. בזמן גירוש ספרד, בהיותו בן 13, נדדה משפחתו לפאס אשר במרוקו, ומשם לצפת ולירושלים. בשנת ה'רע"ג 1513, עקב המצוקה הכלכלית בירושלים והפרעות, עזב הרדב"ז את ירושלים ועבר למצרים לישיבת רבי יצחק הכהן שולאל, שם מונה לאב בית דין. אחרי כיבוש מצרים על ידי העות'מאנים (שנת 1517), מונה רדב"ז למנהיגה של יהדות מצרים. רדב"ז היה אב בית דין, ראש ישיבה, גבאי צדקה והאחראי לרכוש הציבורי של יהדות מצרים. הוא התפרנס מסחר בתבואה ובעורות, והצלחתו הרבה בכך הביאה לו עושר רב. אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת ה'שי"ג; 1553 לערך), ומשם עקר לצפת, הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה בכ"א בחשוון שנת ה'של"ד (1573), ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת בחלקת האריז"ל. יש המציינים שנים אחרות כתאריכי לידתו או פטירתו, כדי להתאימם למסורת המובאת בספר קורא הדורות לפיה נפטר הרדב"ז בגיל 110. בשנת תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת. פסיקותיו הרדב"ז ביטל במצרים את השימוש במניין שטרות וקבע את המניין לבריאת העולם למולד בהר"ד (כלומר מולד חודש תשרי של השנה שקדמה לבריאת אדם יוצא ביום שני, שעה ה' ו- ר"ד חלקים), המניין הנהוג היום, כמניין רשמי ומחייב בעם ישראל. שתי פסיקות מפורסמות הרלוונטיות בימינו אלה נמצאו בכתביו. פסיקה אחת מתייחסת לדעתו כי ה'פלשים' באתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין. פסיקה נוספת היא בתשובה תרצ"א, שם הוא כותב באריכות על חצר הר הבית בזמנו, כותב על המסורת להיכנס להר הבית, על זיהוי ה'צכרה' שבכיפת הסלע כאבן השתייה שם היה קודש הקדשים של בית המקדש ומתיר ומאשר את הכניסה להר הבית. אחד מתלמידיו הידועים הוא רבי בצלאל אשכנזי, מחבר השיטה מקובצת. כמו כן מהריק"ש היה תלמידו, ואף האר"י למד אצלו במצרים.