нет информации
🕗 время открытия
Воскресенье | ⚠ | |||||
Понедельник | ⚠ | |||||
Вторник | ⚠ | |||||
Среда | ⚠ | |||||
Четверг | ⚠ | |||||
Пятница | ⚠ | |||||
Суббота | ⚠ |
חנן הנחבא, חצור הגלילית, צפת, IL ישראל
контакты телефон: +972 4-693-0304
Веб-сайт: mikve.net
большая карта и направленияLatitude: 32.9831102, Longitude: 35.5342879
Nisim Samama ツ
::מִקְוֶה הוא מאגר מים קטן אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודים לטבול כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים. כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה נידה כחלק מהלכות טהרת המשפחה וכן לטבילת כלים חדשים שנקנו מגוי. בתקופת בית המקדש, כשהיו נוהגות הלכות טומאה וטהרה, היו טובלים במקווה גברים, כלים ובגדים כדי להיטהר מטומאות שונות. עבור גברים אין בימינו חובה הלכתית לטבול, אך מקוואות גברים נפוצים בקרב הקהילות הדתיות לשם קיום טבילת מנהג. בניית מקוואות וניהולם - לטבילת גברים, נשים וכלים - כולל העסקת בלניות וגביית תשלום מהטובלים, היא בין שרותי הדת שמדינת ישראל מספקת באמצעות המועצות הדתיות. לצד מקוואות אלו, בתי כנסת רבים מפעילים מקוואות לטבילת כלים. הלכות כשרות המקווה מקור עיקרי לשלל הלכות הנוהגות במקווה הוא במקרא "אך מעיין ובור מקווה מים יהיה טהור" (ויקרא י"א ל"ו), חז"ל דורשים את הפסוק בספרא (חיבור דרשני מתקופת התנאים המקביל למשנה, בשמו האחר "תורת כהנים") כמו שמעיין נעשה בידי שמים ללא מגע יד אדם אף מקווה צריך להיקוות מאליו ולא להישאב, ומאידך "אך" ורק מעיין מטהר כשהוא זורם ובכל שיעור, אבל מקווה מים שאינם נובעים יטהר רק אם המים עומדים ורק בשיעור של ארבעים סאה. הבדל נוסף בין מעיין לבין מקווה, הוא שמעיין יקרא "מים חיים", וישנם טמאים (כגון זב ומצורע) שטבילה תועיל להם רק אם יטבלו במים חיים כלומר במעיין, ולא במקווה. כמות המים במקווה של מים עומדים הוא ארבעים סאה. לפי שיטת הרב אברהם חיים נאה ארבעים סאה הם כ-332 ליטר. לפי שיטת החזון איש ארבעים סאה הם כ-573 ליטר. כפי הנראה אין מקוואות שמקילים לנהוג כשיטת הרב נאה וכולם מחמירים כחזון אי"ש וברבים מהמקוואות אף מוסיפים עוד מים, עד 1,000 ליטר לצאת גם ידי חובת דעות אחרות. זוחלין פרט נוסף עליו חייבים להקפיד בבניית מקווה, הוא שלא יהיו "מים זוחלין". כלומר, מקווה של מים עומדים (שאינם מי מעיין) נפסל אם המים יוצאים מתוכו, כלומר אם יש חלחול אפילו דקיק של מים לתוך הקרקע, יותר מ2-3 ס"מ ביום, שאז זה ניכר המקווה פסול. לכן בבניית מקוואות, מקפידים מאוד לאטום לחלוטין את קרקע הבורות וקירותיהן. "מקווה האר"י" בצפת מקורם של המים ברוב מקוואות הטהרה בימינו הוא מי-גשמים. קורה ובשנות בצורת ובסוף הקיץ מקוואות נסגרים בשל העדר מי-גשמים. יש לכך פתרונות, למשל, יש הסבורים כי שלג המובא מהר החרמון והפשרתו במאגר המים יכול להיות פתרון לבעיה. אולם, בעיה כללית יותר הקיימת במקוואות היא הצורך להחליף את המים בתדירות גבוהה, דבר הגורם שמי בור ההשקה מתערבים במי בור הטבילה, כך שתוך זמן קצר רוב המים אינם מי גשמים, כך שלפי דעות מסוימות המקווה פסול. כדי לפתור את בעיית החלפת המים, משתמשים ב"אוצר" (בור) של מי גשמים, מלבד בור ההשקה הצמוד למי הטבילה, ומדי תקופה מרעננים את בור ההשקה ומחליפים את מימיו במי גשמים חדשים. אגירת מי-הגשמים נעשית, בדרך כלל, על ידי ניקוזם מהגג של המקווה ל"אוצר". כך המים נאגרים במאגר הצמוד לכל מקווה. באזורי הארץ הגשומים, די במים אלה על מנת לספק את הצרכים. השקה האוצר חייב להיות ממי גשמים בלבד. כיון שאין אפשרות לטבול במים אלו בלבד ובו בזמן לשמור על הניקיון הנדרש, יוצרים בינו לבין בור המקוה בו טובלים נקב "השקה" בקוטר של כ-6 ס"מ שתפקידו ליצור מגע בין האוצר לבין בור המקוה בו טובלים, כשהאחרון ממולא במי ברז רגילים. על ידי נקב ההשקה הופכים המים בבור הטבילה לחלק אינטגרלי מבור האוצר שמלא במי גשמים, כך שמי הבור בו טובלים מוחלפים בדרך כלל כל יום ולפעמים אף פעמים אחדות ביום, ולמרות זאת המקוה מלא במי גשמים. זריעה ישנו אוצר נוסף הנקרא אוצר "זריעה" בו המים שבאים מרשת המים העירונית "נזרעים" בתוכו ונשפכים אל בור הטבילה, בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין (כ-900 מ"ל בקירוב) כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה.
שביבי אור שובו בנים
::תפילה לציון חוֹנִי הַמְעַגֵּל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּעָמְדִי כָּאן לְיַד הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בְּרֶטֶט וּבְזִיעַ, זַכֵּנִי לִהְיוֹת כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ מִמְּךָ עָשִׂיתָ אֶת רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ וּמִלֵּאתָ לוֹ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ עַל עַם יִשְׂרָאֵל תָּמִיד נַעֲנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח "אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה וְכוּ', אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ אַבָּא הוֹלִיכֵנִי לְרַחֲצֵנִי בְּחַמִּין, שָׁטְפֵנִי בְּצוֹנֵן, תֵּן לִי אֱגוֹזִים שְׁקֵדִים אֲפַרְסְקִים וְרִמּוֹנִים וְנוֹתֵן לוֹ, עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ"... "וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר", "וְתִגְזַר אוֹמֶר" - אַתָּה גָּזַרְתָּ מִלְּמַטָּה וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵקִים מַאֲמָרְךָ מִלְּמַעְלָה, "וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר" - דּוֹר שֶׁהָיָה אָפֵל הֶאַרְתָּ בִּתְפִלָּתְךָ, "כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה" - דּוֹר שֶׁהָיָה שָׁפֵל הִגְבַּהְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ, "וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ" - דּוֹר שֶׁשַּׁח בַּעֲוֹנוֹ הוֹשַׁעְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ, "יְמַלֵּט אִי נָקִי" - דּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי מִלַּטְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ, "וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ" - מִלַּטְתּוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ הַבְּרוּרִין" (תענית כג.). רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה חוֹנִי הַמְעַגֵּל לַמַּדְרֵגָה הַנּוֹרָאָה שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר וְצַדִּיק מְבַטֵּל, צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם, כֵּן תִּשְׁמַע גַם כֵּן לְכָל תְּפִלּוֹתַי שֶׁהִנְנִי מִתְפַּלֵּל כָּאן בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, [בַּמָּקוֹם הַזֶּה] עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְכֵן תִּשְׁמַע אֶת כָּל תְּפִלּוֹתַי וּבַקָּשׁוֹתַי וּתְחִינוֹתַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶתְפַּלֵּל עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵּיתִי וְעַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶזְכֶּה גַּם אָנֹכִי בִּזְכוּת הַצַּדִּיק וְהַתַּנָּא הָאֱלֹקִי חוֹנִי הַמְעַגֵּל, לְדַרְגָּא שֶׁל צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם, הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר וְצַדִּיק מְבַטֵּל", וְתִשְׁמַע תָּמִיד אֶת כָּל תְּפִלּוֹתַי שֶׁאֶתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וּבְעַד בְּנֵי בֵּיתִי וּבְעַד כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְתַעֲשֶׂה תָּמִיד אֶת כָּל בַּקָּשׁוֹתַי וּתְחִינוֹתַי, וְתִשְׁמַע תָּמִיד תְּפִלָּתִי בִּבְחִינַת "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" (תהלים קב, א), וְתָמִיד יִהְיוּ תְּפִלּוֹתַי בְּלֵב נִשְׁבָּר וְתַחֲנוּנִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁבִּזְכוּת תְּפִלּוֹתַי תּוֹשִׁיעַ לְכָל יִשְׂרָאֵל.
Mark Hassner
::מה לחוני המעגל מירושלים בחצור הגלילית? יש על זאת סיפור יפה (לא יודע אם הוא אמיתי) וכדאי לשמוע אותו מזנקים מבין תושבי המקום הזוכים את נסיבות הגעתם למקום בלילה מאוד גשום.
Kasaw Mengstu
::לא יזיק קצת שיפוץ למקום!
אלייה בן דהן
::מקום די טוב ללכת לצדיק ולהתפלל