Khutspit Tomb в Северный округ Израиля

🕗 время открытия

Комментарии 5

• 

  Nisim Samama ツ

  :: 21 April 2018 21:25:08

  רבי חוצפית חי בדור השלישי של התנאים. מוזכר כי בתקופת שהותו בציפורי, ישב שם אצל רבי אלעזר בן עזריה יחד עם רבי ישבב, רבי חלפתא ורבי יוחנן בן נורי. נקרא מתורגמן כיוון שהיה מתורגמנו של רבן גמליאל דיבנה - כאשר היה רבן גמליאל דורש אמר את דבריו בשקט, רבי חוצפית היה משמיע את דבריו בקול. וכך מספר המדרש: ואחריו רבי חוצפית המתורגמן שהיה שקול כיונתן בן עוזיאל. אמרו עליו שהיה שונה ק"פ פנים בתורת כהנים והיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים ועל טהור טמא ומראה לו פנים, והיה יודע בשבעים לשון ובקי בהן. תפשוהו עם תלמידיו והרגום כלם עמו, וכשבקשו להרגו לא נשאו פנים לתורתו. — אוצר מדרשים, עשרה הרוגי מלכות נוסחא ב' עליו אמר רבי עקיבא "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ" כלומר היה לו קול נעים ובשעה שהיה דורש היו כולם באים לשמוע וכך היה מקרב לבבות[דרושה הבהרה]. בספרות חז"ל מופיעים ממנו מספר אמרות בודדות. יש הרואים זאת כתוצאה מהריגת תלמידיו עמו. הריגתו כשיצאה גזירת רומי הלך והסתתר בציפורי יחד עם רבי ישבב הסופר ואחרים בזמן רדיפות אדריאנוס. לאחר מכן: תפסו אותו במערה ותלמידי חכמים מקיפים אותו, הרגו אותם ואחר כך הרגו אותו. — מדרש שיר השירים פרשה א'. וכך היה מעשה ההריגה לפי לשון המדרש: וְאַחֲרָיו הוֹצִיאוּ אֶת רַ' חֻצְפִּית הַמְּתֻרְגְּמָן. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֻצְפִּית הַמְּתֻרְגְּמָן שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וּשְׁלוֹשִים שָׁנָה כְּשֶׁהוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה וְהָיָה יְפֵה תֹּאַר וִיפֵה מַרְאֶה, וְהָיָה דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת. בָּאוּ וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ אֶת יָפְיוֹ וְאֶת שֵׂיבָתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: בְּחַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי! תְּרַחֵם עַל הַזָּקֵן הַזֶּה. אָמַר הַקֵּיסָר לְרַ' חֻצְפִּית: בֶּן כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה? אָמַר לוֹ: מֵאָה וּשְׁלוֹשִים שָׁנָה בְּלֹא יוֹם אֶחָד, וּבַקָּשָׁתִי מִמְּךָ שֶׁתַּמְתִּין לִי עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא יוֹמִי. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: מָה לְךָ שֶׁתָּמוּת הַיּוֹם אוֹ לְמָחָר? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁאֲקַיֵּם עוֹד שְׁתֵּי מִצְווֹת. אָמַר לוֹ: מָה מִצְווֹת אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת? אָמַר לוֹ: קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, שֶׁאַמְלִיךְ עָלַי אֶת הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. אָמַר לוֹ הַקֵּיסָר: עַזֵּי פָּנִים וְעַזֵּי נֶפֶשׁ! עַד מָתַי אַתֶּם בּוֹטְחִים בֵּאלֹהֵיכֶם? הֲרֵי זָקֵן הוּא עַתָּה וְאֵין בּוֹ כּוֹחַ לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי, שֶׁאִלּוּ הָיָה בּוֹ כּוֹחַ הָיָה נוֹקֵם נִקְמָתוֹ וְנִקְמַת עַמּוֹ וְנִקְמַת בֵּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְפַרְעֹה וּלְסִיסְרָא וּלְכָל מַלְכֵי כְּנַעַן. כְּשֶׁשָּׁמַע רַ' חֻצְפִּית כָּךְ בָּכָה בְּכִי גָּדוֹל וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו עַל גִּדּוּף ה' וְעַל חֶרְפָּתוֹ וְאָמַר לַקֵּיסָר: אוֹי לְךָ, קֵיסָר! מָה תַּעֲשֶׂה לְיוֹם אַחֲרוֹן כְּשֶׁיִּפְקֹד ה' עַל רוֹמִי וְעַל אֱלֹהֵיכֶם?! אָמַר הַקֵּיסָר: עַד מָתַי אֶתְוַכֵּחַ עִם זֶה? צִוָּה לְהָרְגוֹ, וּסְקָלוּהוּ וְתָלוּהוּ.

• 

  הג'חנוניה של הודיה

  :: 04 February 2018 10:09:34

• 

  שביבי אור שובו בנים

  :: 15 January 2018 11:52:09

  תפילה לציון רַבִּי חוּצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל, זַכֵּנִי לְצַיֵּר לְנֶגֶד עֵינַי אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל רַבִּי חוּצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן, אֲשֶׁר הִנְנִי עוֹמֵד כָּעֵת לִפְנֵי צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, בְּרֶטֶט וְזִיעַ חִיל וּרְעָדָה, כְּשֶׁכָּל עַצְמוֹתַי אֲחוּזוֹת חַלְחָלָה, בְּהַעֲלוֹתִי עַל לִבִּי אֶת כָּל יִסּוּרָיו הַנּוֹרָאִים, אֲשֶׁר בּוֹ הִתְעַלְּלוּ חַיּוֹת בְּצוּרַת אָדָם, וּלְשׁוֹנוֹ הַטְּהוֹרָה אֲשֶׁר לֹא פָּסְקָה מִלַּהֲגוֹת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְלֹא הֲפוּגוֹת אַךְ סִפְּרָה אֶת נִפְלְאוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בְּאוֹר נִשְׁגָּב וְנוֹרָא, נִגְרְרָה לֶעָפָר כְּדֵי לְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹת עַם נוֹרָא, מִימוֹת יוֹסֵף הַצַּדִּיק אֲשֶׁר עַל אֶחָיו הוֹצִיא דִּבָּה, וְעַד סוֹף הַדּוֹרוֹת לְכַפֵּר עַל כָּל דִּבּוּר וּמְשׁוּגָה. אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן כֹּל יָכוֹל אֲשֶׁר מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא שׁוּם דָּבָר, כַּפֵּר נָא לִי עַל כָּל דִּבּוּרַי הַנּוֹרָאִים, אֲשֶׁר נִכְשַׁלְתִּי מִיּוֹם בְּרִיאָתִי וְעַד עַכְשָׁיו, מִכָּל הַגִּלְגּוּלִים וְעַד הַדּוֹר שֶׁל עַכְשָׁיו, מֵחֵטְא עֵץ הַדַּעַת אֲשֶׁר הֶאֱמַנְתִּי לִדְבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ, וְכֵן בְּכָל דּוֹר הִנְנִי נִכְשָׁל מֵחָדָשׁ וּמַאֲמִין לְכָל דִּבְרֵי תִּפְלוּת שֶׁקֶר וְכָזָב, וּלְעוֹלָם אֵינִי בּוֹדֵק וְאֶת נַפְשִׁי אֵינֶנִּי מַזְהִיר, לַמְרוֹת שֶׁרָאִיתִי שֶׁכָּל מִינֵי דִּבּוּרִים רָעִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּשֶׁקֶר יְסוֹדָם. אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן, יִסּוּרֵי יוֹסֵף הַצַּדִּיק וְרַבִּי חוּצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן שֶׁיְּכַפְּרוּ בַּעֲדִי וּבְעַד כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, כִּי אוֹקְיָנוֹסִים שֶׁל דְּמָעוֹת עָלַי לִשְׁפֹּךְ, עַל כָּל הַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים אֲשֶׁר בָּהֶם אֲנִי מַרְבֶּה לִשְׁגּוֹת, וּמֵעַתָּה אֶמְשֹׁךְ וְאַשְׁמִיט עַצְמִי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו, וְאָשִׂים כָּל מְגַמָּתִי וּתְשׁוּקָתִי וְחֶפְצִי וּרְצוֹנִי וְתִקְוָתִי רַק לְהִכָּלֵל בְּךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וּמֵעַתָּה אֶשְׁמֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי מִכָּל שֶׁמֶץ וְדִבּוּר שֶׁל אַשְׁמָה, וְלֹא אֶטְפֹּל עַל שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם שׁוּם דְבַר שִׁמְצָה, וְלֹא אָתוּר אַחֲרֵי חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, וְלֹא אֶמְצָא בָּהֶם שׁוּם שֶׁמֶץ אַשְׁמָה, וְיוֹתֵר לֹא אֲעוֹרֵר שׁוּם דִּין וְקִטְרוּג עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל, כִּי שׂוֹנֵא וּמְמָאֵס אַתָּה בְּתַכְלִית הַמִּאוּס וְהַשִּׂנְאָה אֶת כָּל מִי שֶׁמְּדַבֵּר וּמְקַטְרֵג עַל בָּנֶיךָ בְּנֵי בְּחוּנֶיךָ, אֲשֶׁר אוֹתָם אַתָּה אוֹהֵב בְּאֵין סוֹף אַהֲבָה, כִּי אַהֲבָתְךָ לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל הִיא אַהֲבַת עוֹלָם, כִּי כֻּלָּם נוֹצְרוּ וְנֶאֶצְלוּ מֵעַצְמִיּוּתְךָ, מִכִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ, וְהֵם כֻּלָּם עַצְמִיּוּתְךָ, עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, וְכָל מִי שֶׁמְּנַסֶּה לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם דִּין וְאַשְׁמָה, אוֹתוֹ אַתָּה שׂוֹנֵא בְּכָל מִינֵי קֶצֶף וְשִׂנְאָה, וְאַף יוֹסֵף הַצַּדִּיק לֹא פָּלַט מֵאֵימַת דִּינֶךָ, וְנִגְזַר עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר שָׁנָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ גְּזֵרָה, תַּחַת שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים שֶׁגַּם נִשְׁמָתוֹ בָּהֶם כְּלוּלָה, כִּי אֵין רְצוֹנְךָ שֶׁנְּחַפֵּשׂ שׁוּם חִסָּרוֹן בְּשׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז אָנוּ מְעוֹרְרִים כָּל כַּעַס וְחָרוֹן עָלֵינוּ, עַל כָּל עַמְּךָ הַנָּאוֹר, עַד שֶׁנִּגְזַר עַל רַבִּי חוּצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן לְכַפֵּר עַל חֶטְאֵי הַדּוֹרוֹת, וְחֶטְאֵי יוֹסֵף שֶׁאֵין לָנוּ בָּהֶם שׁוּם הַשָּׂגָה, וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה אַךְ וְרַק לְדִבּוּרֵי קְדוּשָׁה, וְיוֹמָם וָלַיְלָה אַךְ וְרַק נְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וְנִזְכֶּה שֶׁיֵּצְאוּ מִפִּינוּ אַךְ וְרַק דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה מוּסָר וְטָהֳרָה, וְרַק נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִינוּ לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר אֶת שִׁמְִךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, שֶׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לִקְפֹּץ לָאֵשׁ לְמַעַן שִׁמְךָ הַנּוֹרָא, וְלִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בֶּאֱמֶת עֲבוּר כָּל יְהוּדִי וְנֶפֶשׁ טְהוֹרָה, שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, שֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ זוֹ תִּהְיֶה מִדָּתֵנוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְהַכֹּל נִתֵּן לְמַעַן כָּל בְּרִיאָה וּבְרִיאָה, רַק נַעֲזֹר וְנִסְעֹד נְשַׂמֵחַ וּנְחַזֵּק כָּל בְּרִיָּה, וּבִזְכוּת זֶה לֹא נֵדַע יוֹתֵר שׁוּם צַעַר וּכְאֵב, וְנַמְשִׁיךְ בִּזְכוּת עֲשֶׂרֶת הַהֲרוּגִים - חַיִּים וְשִׂמְחָה, לְכָל נֶפֶשׁ וּנְשָׁמָה וּלְכָל בְּרִיאָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְנַגְשִׁים אֶת יִעוּדֵנוּ שֶׁיִּעַדְתָּ לָנוּ בַּחַיִּים, לְשַׂמֵּחַ כָּל נֶפֶשׁ כּוֹאֶבֶת, וּלְהַמְשִׁיךְ לְכֻלָּם שִׂמְחָה וְחַיִּים, וּבִזְכוּת זֶה זָכוּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.

• iw

  Denis Cuporos

  :: 16 December 2017 13:11:35

• 

  גלות הערב-רב

  :: 02 August 2017 19:15:28

  זכותו יגן עלינו, אמן. הוראות הגעה: ליד התחנה המרכזית, מכביש הכניסה לצפת, המתחבר עם רח' ירושלים, ממשיכים עד לשער התחתון של בית הקברות. לפני הכניסה לשער ממשיכים ישר בדרך עפר, ולאחר כ- 60 מ' פונים שמאלה, לאחר כ- 250 מ' מגיעים לאנדרטה המוקפת בגדר אבן, ולאחריה פונים ימינה בשביל שיורד בין הסלעים, ומגיעים אל ציונו של רבי חוצפית. רבי חוצפית המתורגמן היה תנא בדור השלישי. נקרא כך מכיוון שידע לשונות רבות והיה המתורגמן של רבן גמליאל. זכה לאריכות ימים, והיה מעשרת הרוגי מלכות בגיל 130. תנא היה, ושימש כמתורגמנו של רבן גמליאל דיבנה [ברכות כז, ב]. רש"י [שם] מבאר: "שהיה עומד לפני רבן גמליאל ומשמיע לרבים את הדרשה מפי רבן גמליאל". מעשרה הרוגי מלכות [איכה רבה, ב, ד], והיה אז בן ק"ל שנה. "ואחריו ר' חוצפית ביום עברה, עוף הפורח נשרף בהבל פיו כבמדורה" [קינת ארזי הלבנון]. "היה שקול כיונתן בן עוזיאל... היה שונה מאה ושמונים פנים בתורת כהנים, והיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, ועל טהור טמא ומראה לו פנים, והיה יודע בשבעים לשון ובקי בהן" [מעשה עשרה הרוגי מלכות נוסחא ב (אוצר המדרשים – אייזנשטיין)]. רבי חוצפית היה בין החכמים שהיו בציפורי: "אמר ר' יהושע מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין אצל ר' אליעזר בן עזריה חרש בציפורי ר' חוצפית ור' ישבב ור' חלפתא ור' יוחנן בן נורי" [תוספתא כלים ב, ב]. אמרותיו "אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע אם אין לו מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא. היתה לו שדה ממושכנת בעיר כותבין עליה פרוזבול. רבי חוצפית אומר כותבין לאיש על נכסי אשתו וליתומים על נכסי אפוטרופין" [משנה שביעית י, ו]. עובדות והנהגות "ואחריו [אחרי רבי יהודה בן דמא][1] הוציאו את ר' חוצפית המתורגמן. אמרו עליו שהיה בן מאה ושלשים שנה כשהוציאוהו ליהרג, והיה יפה תואר ויפה מראה, ודומה למלאך ה' צבאות. באו והגידו למלך את יפיו ואת שיבתו, ואמרו לו: בחייך אדוני תרחם על הזקן הזה. אמר הקיסר לר' חוצפית: בן כמה שנים אתה? אמר לו: בן מאה ושלשים שנה לבד מיום אחד, ובקשתי ממך שתמתין לי עד שימלא יומי. אמר לו הקיסר: מה לך שתמות היום או למחר? אמר לו: כדי שאקיים עוד שתי מצוות. אמר לו: איזו מצוה אתה רוצה לעשות? אמר לו: לקרוא קריאת שמע ערבית ושחרית, להמליך עלי את שם הגדול והנורא המיוחד. אמר לו הקיסר: עזי פנים ועזי נפש! עד מתי אתם בוטחים באלהיכם שאין בו כח להציל אתכם מידי, שהרי אבותי החריבו את ביתו, ואת נבלת עבדיו נתנו סביבות ירושלים ואין קובר. ועתה אלהיך זקן הוא ואין לו כח להציל עוד, שאילו היה בו כח היה נוקם נקמתו ונקמת עמו ונקמת ביתו, כמו שעשה מפרעה ומסיסרא ומכל מלכי כנען. וכששמע ר' חוצפית כך בכה בכי גדול, ואחז בבגדיו ויקרעם על גידוף השם יתברך ועל חרפתו, ואמר לקיסר: אוי לך קיסר! מה תעשה ליום אחרון כשיפקוד השם יתברך על רומי ועל אלהיכם. אמר המלך: עד מתי אתווכח עם זה, וציוה להרגו ויסקלוהו ויתלוהו, ואז באו שריו וחכמיו וחילו פניו לקברו, כי חמלו על שיבתו. ויאמר המלך לקבור אותו, ויבואו תלמידיו[2] ויקברוהו ויספדוהו הספד גדול וכבד מאד" [מדרש אלה אזכרה (אוצר המדרשים – אייזנשטיין)]. יש האומרים שאלישע בן אבויה יצא לתרבות רעה לאחר שראה את לשונו של רבי חוצפית המתורגמן מוטלת באשפה [חולין קמב, א].