geschlossen
🕗 öffnungszeiten
| Sonntag | - | |||||
| Montag | - | |||||
| Dienstag | - | |||||
| Mittwoch | - | |||||
| Donnerstag | - | |||||
| Freitag | - | |||||
| Samstag | geschlossen | |||||
13, שדרות בן מיימון, ירושלים, IL ישראל
kontakte telefon: +972 53-466-1612
webseite: www.facebook.com
größere karte und wegbeschreibungLatitude: 31.7738281, Longitude: 35.2143664
עודד קובו
::פעם ראשונה במקום, באווירה ירושלמית שקטה ונינוחה ניצב במרכז השדרה קיוסק קטן שמזכיר קיוסקי קפה בת"א, יש מטבח קטן בפנים שמוציא את הסנדביצ'ים הטעימים האלו החוצה לשולחנות הפזורים בתוך השדרה, יש לציין את הסנדביץ שנקרא "רחל תכיני", לאמיצים ואז רחל או הטבחים שבמקום יכינו לפי ראות עיניהם וחומרי הגלם שיש ברשותם היום, לא אגלה בדיוק את הרכיבים, אבל הטעם היה עשיר ושילב חריף, מלוח ומתוק עם טעם של עוד...
Estrella Eisenberg
::היה כ"כ טעים, כל ביס היה בטעם אחר, הסנדוויץ הכי טעים שאי פעם אכלתי, מסיבה של טעמים וצבעים ב סנדוויץ אחד. ממליצה בחום
Shimon G
::שירות איטי וגרוע. הגענו כשהמקום היה רגוע וללא תור. לאחר המתנה של יותר משעה מביצוע הזמנה (כריך וקיש) מבלי שהגיע דבר, ולאחר ששאלנו למה מתעכב מספר פעמים, ביקשנו לבטל את ההזמנה מכיוון שהיינו צריכים ללכת. מהמקום התעקשו כי ההזמנה כבר בהכנה וכי עלינו לשלם על כולה, ולקחת אותה עימנו. גם לאחר שציינתי בפניהם כי כבר לא אוכל את זה היום וכי אקפיא את הדברים לפעם אחרת אם לא יתנו לבטל, תשובתם לא השתנתה. התשובה ניתנה מפי 2 מלצרים כאשר רחל עצמה גם נכחה במקום. לא יכול להביע דעה על טיב האוכל, אך אוכל להגיד שרחל כנראה יודעת להכין סנדוויצ'ים, אך לא לתת שירות... למי שבכל זאת רוצה ללכת, ממליץ לפנות כמה שעות לטובת העניין.
Asaf Aslan
::מקום קסום, ולא שיגרתי. אוכל טעים מאוד, עם כמויות חמאה ושמן זית על גבול המוגזם(בצד הטוב), לכן לא הייתי אוכל שם כל יום. מכוון שכל סנדויץ׳ מוכן בקפידה יוצא שזמן ההמתנה ארוך. להגיע כשלא ממהרים.
Lior Shapira
::ישבתי לקפה של שישי בוקר עם חברה. מלצר אחד הבריזז והמלצר השני נאלץ לעשות עבודה כפולה בעומס של שישי בוקר בואכה צהרים. הקפה היה מוצלח, וקפה. לא מרגש במיוחד. הסנדויצ'ים לא זולים (42-48 שח), אבל הם ממלאים, וחצי הסנדויצ' שלא אכלתי הפך לארוחת הצהרים שלי. אכלתי כריך ארטישוק. השילובים כוללים לא מעט שמן: חמאה בנדיבות עם חציל וארטישוק עם קצת שמן, והלחמניה עצמה שמנונית (המלח הגס עליה הוא הברקה!). זה שומני מדי, אבל היו כל כך הרבה טעמים ומרקמים: לחמניה פריכה, חמאה, ביצה קשה, חציל, אגוזים וחתיכות ארטישוק רומאי כבוש. זה יכול להיות קקפוני בפה, אבל במקום זה, זאת חוויה. בחיים לא אכלתי כריך כל כך עשיר ומעניין.