Raban Gamli'el's Tomb i Yavne

🕗 åbningstider

kommentar 5

• 

  רפאל רדאי

  :: 11 May 2018 09:12:01

  מבנה מהתקופה הממלוכית, מהמאה ה-13. מאופיין בעיטורי קשת הכריות האופיינית לבנייה הממלוכית מהמאה ה-12 וה-13 גם בירושלים, בקהיר ובדמשק. חלקו הפנימי קדום יותר, והחלק החיצוני נבנה במחצית השנייה של המאה ה-13. שימש כמקום קבורתו של אבו מוריירה, בן לווי של הנביא מוחמד, שלפי המסורת המוסלמית נטל חלק בכיבושים של האזור הזה ומת במהלך הכיבושים. מוסלמים נהגו לעלות לקברו, שהפך לקדוש מקומי, במשך שנים רבות. מאוחר יותר, בשל קרבתו ליבנה, נוכס ע"י עוברי אורח יהודיים מימי הביניים לציון קברו של רבן גמליאל מהמאה הראשונה לספירה. עם התפשטות העיר יבנה בשנים האחרונות, נכלא האתר בין הבתים והשיכונים החדשים. בסמוך אליו הוכשרה הקרקע להקמת גן הסנהדרין. המבנה שופץ בסגנון בית כנסת, עם עזרת נשים, בחלק הפנימי משמאל, ועזרת גברים, מימין. בצד האחורי של המבנה נבנו שירותים.

• 

  Nisim Samama ツ

  :: 09 April 2018 15:41:08

  רבן גמליאל הלך בדרכו של אביו, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, שהיה נשיא הסנהדרין, ונמנה עם מחנה המתונים בפרוץ המרד הגדול נגד הרומאים. למרות היותו מתון, הוא נרדף על ידי הרומאים, שהעדיפו על פניו את רבן יוחנן בן זכאי כנשיא הסנהדרין. הרומאים ידעו שרבן גמליאל הוא צאצא של דוד המלך, וחששו שהיהודים יראו בו משיח. לכן הוא נאלץ לעבור לעכו לפרק זמן מסוים, ואף העביר אליה את הסנהדרין. רבן גמליאל אמר על עצמו שהוא איסטניס (עדין נפש), ועל פי הגדרה הלכתית זו, מותר היה לו, לצד נימוקים אחרים, לחרוג בכמה עניינים מההלכה המקובלת בזמנו, כגון: להתרחץ כשאשתו נפטרה בתוך ימי ה"שבעה". לשבת על ספסל של גויים בשבת. לשתות יין ישראלי מתוך כלי של גוי. כמו כן קיבל תנחומים על טבי עבדו, אף שפסק שאין לקבל תנחומים על עבד נוכרי שמת, מאחר ש"טבי עבד כשר היה". עלייתו לנשיאות המרד הגדול של היהודים ברומאים פרץ בשנת 66לספירה. הנשיא, רבן שמעון בן גמליאל הראשון, השתתף במרד, והוצא להורג יחד עם רבי ישמעאל כהן גדול, בין עשרת הרוגי מלכות. הרומאים שללו את הנשיאות ממשפחת הלל הזקן ולא אפשרו לבנו, רבן גמליאל, להמשיך את שושלת הנשיאות, ולכן הנשיאות עברה לידי רבן יוחנן בן זכאי לתקופה מסוימת. רבן יוחנן בן זכאי פעל להעמיד חזרה את שושלת הלל בנשיאות, וכאשר התְנאים אפשרו זאת הוא פרש והעביר את הנשיאות לרבן גמליאל השני, בנו של רבן שמעון בן גמליאל. לפי השערת החוקרים, רבן גמליאל הסתתר באותה תקופה, עד שנת 96 בה נרצח אחרון השושלת הקיסרית הפלאבית – דומיטיאנוס (אחיו של טיטוסשהחריב את המקדש), וזאת משום שדעת השלטון הרומי עד אז על הנשיא ומשפחתו הייתה שלילית. בשנת 96 עלה לכס הקיסרות הרומאית נֶרְוָה, ויחסו ליהודים היה רך יותר מזה של קודמיו, כיוון שלא היה ממשפחת טיטוס. לאחר שקיבל את הנשיאות, הלך רבן גמליאל לנציב הסורי כדי לקבל ממנו אישור רשמי. מעמדו במקורות מסופר שרבן גמליאל עסק בתורה ובהלכה יחד עם חכמי דורו - רבי יהושע, רבי אליעזר ורבי עקיבא. עם זאת, מעמדו כנשיא הסנהדרין היה מתוקף המינוי שקיבל. רבן גמליאל היה נשיא תקיף ביותר, שהטיל את מרותו אף על תנאים חשובים כרבי יהושע. ואף על רבי אליעזר בן הורקנוס במחלוקת הידועה של תנורו של עכנאי, שבה פסקו כנגד רבי אליעזר למרות שהוא הסתייע באותות ובמופתים. בפולמוס שהתעורר בשל קידוש החודש שנראה כלפי חוץ מוטעה, לאחר שקיבל רבן גמליאל עדים, רבי דוסא בן הרכינס מבקרו באופן חריף: "עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן! הֵיאָךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלָדָה, וּלְמָחָר כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ?!", ורבי יהושע מצטרף לדבריו. גם לאחר מכן מנסים החכמים למצוא דרך ולהצדיק את הקביעה של קידוש החודש, ורבי עקיבא דורש: "אשר תקראו אותם", בין בזמנן בין שלא בזמנן, ואילו רבי דוסא בן הרכינס קובע שכל שלשה שיעמדו כבית דין - הרי הם כבית דינו של משה. רבן גמליאל הכיר בגדלותו של רבי יהושע, שכן מסופר שלאחר שרבי יהושע בא לפניו במקלו ומעותיו ליבנה, וקיבל את קביעת התאריך של ראש השנה שהוא קבע, "עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: בֹּא בְשָׁלוֹם, רַבִּי וְתַלְמִידִי! רַבִּי בְחָכְמָה, וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת דְּבָרָי" (משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ט').

• 

  שביבי אור שובו בנים

  :: 04 February 2018 09:50:43

  תפילה לציון רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְיַבְנֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּהַגִּיעִי לְכָאן לַצִּיּוּן הַקָדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְיַבְנֶה, בְּפִיק בִּרְכַּיִם, וְחַלְחָלָה אוֹחֲזַתְנִי בְּכָל מָתְנַיִם, בְּהַעֲלוֹתִי עַל לִבִּי אֶת גְּדוּלַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל דּוֹר רְבִיעִי לְהִלֵּל בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מֵעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, אֲשֶׁר הִמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים מֵעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אֲשֶׁר מִהֵר הָאַכְזָר שֶׁבָּאָדָם לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כְּשׁוֹר פַּר, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל נָטַל רֹאשׁוֹ וְזָעַק עָלָיו בְּקוֹל מַר כַּשּׁוֹפָר, אֵי הַלָּשׁוֹן שֶׁמְּמַהֶרֶת בְּאִמְרֵי שְׁפָר, אֵיכָה נֶהֶפְכָה לֶעָפָר וָאֵפֶר. אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן, בִּזְכוּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְיַבְנֶה, תַּלְמִידוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהִצִּיל אֶת יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ, וּבִזְכוּת זֹאת לֹא פָּסְקָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְאַתָּה רַבָּן גַּמְלִיאֵל קֹדֶשׁ קֹדָשִׁים, תִּקַּנְתָּ וְאָמַרְתָּ אֲשֶׁר כָּל אֲשֶׁר לֹא אָמַר פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת לֵיל סְדָרִים. וּבִזְכוּתוֹ נֵצֵא מִשִּׁעְבּוּד לִגְאוּלָה, מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּבִזְכוּתוֹ אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, וְחוֹתְמִים בִּגְאוּלָּה. כֵּן גַּם עַתָּה תִּרְאֶה בְּטִלְטוּלֵנוּ לְמָקוֹם זֶה, וּבְטִרְחוֹתֵינוּ לָבוֹא לְכָאן, וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִשְׁמַע קוֹל שַׁוְעָתֵינוּ, וְתִשְׁמַע לְקוֹל תְּחִנָתֵינוּ, וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְיוֹתֵר לֹא נִרְאֶה שׁוּם מַחֲלוֹת וְתַקָּלוֹת. וְתִשְׁמַע קוֹלֵינוּ כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת תְּפִלּוֹת הָאָבוֹת, וְתַעֲשֶׂה עִמָּנוּ אַךְ וְרַק נִסִּים וְנִפְלָאוֹת.

• 

  Mark Hassner

  :: 03 July 2017 09:08:33

  זהו ציון קברו של התנא המפורסם כאשר המילה "ציון" משמעותה ככל הנראה שזהו איננו הקבר ממש. מכל מקום האתר הזה נבנה בשנת 1274 בהנחייתו של ביברס השליט הממלוכי והכתובת שבו קובעת זאת וגם, שהאתר נבנה לכבוד זכרו של "אבו הורירה" מחסידיו של מוחמד ושנים רבות אכן התפללו כאן מוסלמים ויהודים: כל אחד אל הקדוש שלו.

• 

  Joshua Schewitz

  :: 31 March 2017 08:00:12

  Spiritual and quiet