בתלמוד הבבלי נאמר: "כשמת רבי עקיבא נולד רבי כשמת רבי נולד רב יהודה כשמת רב יהודה נולד רבא כשמת רבא נולד רב אשי ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו". על פי דברים אלו מקובל לקבוע שרבי נולד בזמנן של גזרות השמד או בסמוך להן, בסביבות שנת 135 לספירה. קביעה זאת מסתמכת גם על מדרש המובא בתוספות: "כשנולד רבי גזרו שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה אלא הקב"ה עושה להם נסים בכל עת ובטלו הגזרה". אולם הרב אהרן היימן והרב יצחק אייזיק הלוי הקדימו את לידתו של רבי לפחות לשנת תל"ד לשטרות (122 לספירה) בגלל שהם מקדימים את מותו של רבי לסביבות שנת 193 וידוע שרבי הגיע לגיל שיבה. כמו כן, הרב יצחק אייזיק הלוי מביא ראייה להקדמת לידתו של רבי מהתוספתא בסוכה המספר שרבי נתלווה לרבי אלעזר בר רבי צדוק בלכתו להקביל את פניו של רבי יוחנן בן נורי. בהתאם לתארוך זה קובע היימן שהגרסה הנכונה לאימרה בבבלי היא "עד שלא מת רבי עקיבא, נולד רבי". מנגד, ההיסטוריוןצבי גרץ איחר את לידתו של רבי לשנת 150 לערך, על סמך הטענה שאביו רבן שמעון בן גמליאל היה ילד בימי מרד בר כוכבא.
על פי מספר מקורות בתלמוד הבבלי, היה רבי בנו של רבן שמעון בן גמליאל במסכת הוריות מסופר על מחלוקת בין רבן שמעון בן גמליאל ורבי מאיר ובסופו כתוב:
מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה אחרים אומרים אילו היה תמורה לא היה קרב אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך
— תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג, עמוד ב'
התייחסותו של רבי בדבריו לבנו ל"כבוד בית אביך" מתפרשת שרבן שמעון בן גמליאל היה אביו של רבי.
מסורות מימי הגאונים ממשיכות קו זה ומציינות את רבי כבנו בכורו של רבן שמעון בן גמליאל וכמי שלמד אצל חכמי הדור של אביו, בהם רבי יהודה,רבי מאיר ורבי אלעזר בן שמוע. בכך היה רבי ממשיך שושלת הנשיאים של בית הלל. ייחוסו זה של רבי נתקבל על ידי החוקרים כמעט ללא עוררין. על כך שרבי היה נצר להלל הזקן מעידים שמות צאצאיו, הכוללים שוב ושוב את השמות גמליאל ושמעון, ואף את השם הלל, שמות מובהקים של שושלת הלל הזקן.
אולם הועלתה הסברה שרבי כלל לא היה בנו של רבן שמעון בן גמליאל. סברה זאת מסתמכת על מספר מקורות, בהם התוספתא במעשרות, המצוטט גם בירושלמי, בו אומר רבי: "רואה אני את דברי מדברי רבן שמעון בן גמליאל", ללא ציון כלשהו שמדובר באביו. כן נטען, שהיות רבי יעקב בן קורשי רבו העיקרי של רבי – מעיד שהוא לא היה בן הנשיא, לו נאה ללמוד מרב מהשורה הראשונה. כן מובאים הדברים המייחסים את רבי כ"ארי בן שועל" לעומת רבי אלעזר ברבי שמעון המיוחס כ"ארי בן ארי". על פי סברה זאת, המקורות הבבליים שנמנו לעיל הם בבליים ומאוחרים ואינם משקפים את מוצאו של רבי.
על פי המדרש היה רבי צאצא של בית דוד (דרך בנו של דוד, שפטיה בן אביטל) מצד הנקבות, אך מצד אביו היה משבט בנימין.
Nisim Samama ツ
::בתלמוד הבבלי נאמר: "כשמת רבי עקיבא נולד רבי כשמת רבי נולד רב יהודה כשמת רב יהודה נולד רבא כשמת רבא נולד רב אשי ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו". על פי דברים אלו מקובל לקבוע שרבי נולד בזמנן של גזרות השמד או בסמוך להן, בסביבות שנת 135 לספירה. קביעה זאת מסתמכת גם על מדרש המובא בתוספות: "כשנולד רבי גזרו שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה אלא הקב"ה עושה להם נסים בכל עת ובטלו הגזרה". אולם הרב אהרן היימן והרב יצחק אייזיק הלוי הקדימו את לידתו של רבי לפחות לשנת תל"ד לשטרות (122 לספירה) בגלל שהם מקדימים את מותו של רבי לסביבות שנת 193 וידוע שרבי הגיע לגיל שיבה. כמו כן, הרב יצחק אייזיק הלוי מביא ראייה להקדמת לידתו של רבי מהתוספתא בסוכה המספר שרבי נתלווה לרבי אלעזר בר רבי צדוק בלכתו להקביל את פניו של רבי יוחנן בן נורי. בהתאם לתארוך זה קובע היימן שהגרסה הנכונה לאימרה בבבלי היא "עד שלא מת רבי עקיבא, נולד רבי". מנגד, ההיסטוריוןצבי גרץ איחר את לידתו של רבי לשנת 150 לערך, על סמך הטענה שאביו רבן שמעון בן גמליאל היה ילד בימי מרד בר כוכבא. על פי מספר מקורות בתלמוד הבבלי, היה רבי בנו של רבן שמעון בן גמליאל במסכת הוריות מסופר על מחלוקת בין רבן שמעון בן גמליאל ורבי מאיר ובסופו כתוב: מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה אחרים אומרים אילו היה תמורה לא היה קרב אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך — תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג, עמוד ב' התייחסותו של רבי בדבריו לבנו ל"כבוד בית אביך" מתפרשת שרבן שמעון בן גמליאל היה אביו של רבי. מסורות מימי הגאונים ממשיכות קו זה ומציינות את רבי כבנו בכורו של רבן שמעון בן גמליאל וכמי שלמד אצל חכמי הדור של אביו, בהם רבי יהודה,רבי מאיר ורבי אלעזר בן שמוע. בכך היה רבי ממשיך שושלת הנשיאים של בית הלל. ייחוסו זה של רבי נתקבל על ידי החוקרים כמעט ללא עוררין. על כך שרבי היה נצר להלל הזקן מעידים שמות צאצאיו, הכוללים שוב ושוב את השמות גמליאל ושמעון, ואף את השם הלל, שמות מובהקים של שושלת הלל הזקן. אולם הועלתה הסברה שרבי כלל לא היה בנו של רבן שמעון בן גמליאל. סברה זאת מסתמכת על מספר מקורות, בהם התוספתא במעשרות, המצוטט גם בירושלמי, בו אומר רבי: "רואה אני את דברי מדברי רבן שמעון בן גמליאל", ללא ציון כלשהו שמדובר באביו. כן נטען, שהיות רבי יעקב בן קורשי רבו העיקרי של רבי – מעיד שהוא לא היה בן הנשיא, לו נאה ללמוד מרב מהשורה הראשונה. כן מובאים הדברים המייחסים את רבי כ"ארי בן שועל" לעומת רבי אלעזר ברבי שמעון המיוחס כ"ארי בן ארי". על פי סברה זאת, המקורות הבבליים שנמנו לעיל הם בבליים ומאוחרים ואינם משקפים את מוצאו של רבי. על פי המדרש היה רבי צאצא של בית דוד (דרך בנו של דוד, שפטיה בן אביטל) מצד הנקבות, אך מצד אביו היה משבט בנימין.
ארז מוחוני
::ציון התנא הקדוש
שביבי אור שובו בנים
::בס"ד תפילה לקבר רבי יהודה הנשיא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּבוֹאִי לְצִיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא זוֹלְגִים עֵינַי דְּמָעוֹת כַּמַּיִם וְעֵינַי תזלנה מַיִם בְּהַעֲלוֹתִי עַל לִבִּי אֶת גּוֹדֵל חֶסְרוֹנִי אֲשֶׁר עֲדַיִן אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ מִשְׁנָה אַחַת כַּהֲלָכָה אוֹת בְּאוֹת מִלָּה בְּמִלָּה וְאֵיךְ אָבוֹא אֶל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל מֵחָבֵר הַמִּשְׁנָה אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הוֹשִׁיט יָד וְלֹא קָרְבָה אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת כָּל חַי וּמֵעוֹלָם לֹא נָגַע וְלֹא פָּגַם בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת עַד שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְבֵיתוֹ עַל עֶרֶב שַׁבָּת בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִדַּי שַׁבָּת בְּשַׁבָּתּוֹ נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ מִטָּה מֻצַּעַת וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת וְכָל הַשְּׁכֵנִים שׁוֹמְעִים וּמִתְלַחֲשִׁים הֶהָיְתָה כָּזֹאת מִימוֹת עוֹלָמִים מִי שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְבֵיתוֹ שַׁבָּת בְּשַׁבָּת מִיָּד בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת מִי רָאָה כָּל זֹאת וּמִי שָׁמַע כָּזֹאת אָכֵן הַכֹּל בִּזְכוּת חִבּוּר הַמִּשְׁנָיוֹת וְרַבִּי הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר פִּיו לֹא פָּסַק מִלִּרְחֹשׁ הַמִּשְׁנָה זָכָה לְמַגִּיד שֶׁאִתּוֹ לַמַּד וְלֹא פָּסַק גִּלָּה לוֹ נִפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת חִידוּשִׁין שֶׁלֹּא שְׁמַעְתָּן אֹזֶן וְלֹא נִגְלוּ לְשׁוּם בְּרִיָּה חוּץ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עַל הַר סִינַי סִינַי סִינַי לְךָ נִקְרָא כִּי זכית לְחַבֵּר שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה בְּכָל שֵׁשֶׁת הַסְּדָרִים נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא יָמוּשׁ פִּינוּ מִמִּשְׁנָיוֹתֶיךָ בְּכָל עֵת וָרֶגַע דְּמָעוֹת נוֹרִיד כְּנַחַל מַיִם עַד שֶׁיִּהְיוּ מִשְׁנָיוֹתֶיךָ זוֹרְמִים מִפִּינוּ כְּנַחֲלֵי מַיִם וּפֹה נִשְׁתַּטַּח וְלֹא נָזוּז מִפֹּה עַד שֶׁנֵּדַע שֶׁנִּשְׁמָעוֹת תְּפִלּוֹתֵינוּ וְרַק אָז נֵלֵךְ מִפֹּה. אָנָּא רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאֵינוּ אֲשֶׁר אַתָּה מַדְרִיכֵנוּ וּמֵאוֹר עֵינֵינוּ וְהִשְׁאַרְתָּ שְׁאֵרִית לְכָל הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר בְּמִשְׁנָיוֹתֶיךָ נִרְאֶה נִסִים וּתְשׁוּעוֹת וְכָל אֲשֶׁר יִזְכֶּה וּמִשְׁנָיוֹתֶיךָ שְׁגוּרוֹת בְּפִיו יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ מִכָּל רוֹדֵף וּמֵצִיק וּבִזְכוּת מִשְׁנָיוֹתֶיךָ נִרְאֶה מֵעַתָּה נִסִים וְנִפְלָאוֹת נוושע מִכָּל הַצָּרוֹת וְנִרְאֶה יְשׁוּעוֹת וְלַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה נִזְכֶּה בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי עַל תִּלֹּו תֵּל תַּלְפִּיוֹת וְלַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה נִזְכֶּה עוֹד בְּיָמֵינוּ אָנוּ בָּנֵינוּ וְכָל צֶאֱצָאֵינוּ.
ליעד פ.
::זכותו של רבנו הקדוש, יהודה הנשיא יגן עלינו, אמן.
nadav barkai
::שביל ישראל, קבר רביא יהודה נשיא (הסברה אומרת שזה הקבר של נכדו של הרב)