åben
🕗 åbningstider
| Søndag | åben 24 timer | |||||
| Mandag | åben 24 timer | |||||
| Tirsdag | åben 24 timer | |||||
| Onsdag | åben 24 timer | |||||
| Torsdag | åben 24 timer | |||||
| Fredag | åben 24 timer | |||||
| Lørdag | åben 24 timer | |||||
צריפין, באר יעקב, 70300, ישראל
kontakter telefon: +972 8-977-9999
internet side: www.assafh.org
Større kort og retningerLatitude: 31.9660298, Longitude: 34.8394108
Nisim Samama ツ
::ב-1912 הקימו העות'מאנים בית חולים במחנה הצבאי סרפנד. בתום מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים עברו בית החולים והמחנה לשליטת הבריטים. בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל שימש בית החולים את חיל האוויר המלכותי הבריטי והיו בו 100 מיטות. בשנת 1937 הועבר בית החולים לידי הצבא הבריטי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה תוגבר בית החולים והוכן לקליטת פצועים[2]. אל בית החולים הובאו פצועים ארץ ישראליים שנפצעו במלחמה[3][4]. בית החולים המשיך לפעול לפחות עד מרץ 1948[5][6][7][8]. ב-23 במרץ 1948 גנבו יהודים ששה רובים ממשמר בית החולים[9]. בית החולים נסגר בהוראת מפקד הכוחות הרפואיים בצבא הבריטי בארץ ישראל ונתפס על ידי יחידות הפלמ"ח. ב-14 ביולי 1948 ביקש מטה השרות הרפואי מהמטכ"ל את פינוי הפלמ"ח מסרפנד, לשם הקמת בית חולים. ב-9 בספטמבר 1948 יחידה מבית החולים הארעי פתח-תקוה, אשר נסגר, הועברה לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים. ב-24 בספטמבר 1948 לפי הוראת ד"ר חיים שיבר (שיבא), קצין רפואה ראשי, הועברו בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטווינסקי (תל השומר) למחנה סרפנד (צריפין). ב-20 באוקטובר 1948 מונה ד"ר ליאו זידנברג כמפקד בית החולים. ב-22 באוקטובר 1948 הודיע ד"ר שיבר על פתיחת בית החולים מס' 13, בסרפנד (צריפין) עם 100 מיטות. בסוף אותו חודש נוספו עוד 150 מיטות ובהן 30 עבור בנות חיל הנשים (הח"ן). בית החולים היה מיועד לחולים היכולים לשרת את עצמם, לרבות חולי קדחת (מלריה) לשם המשך טיפול, וכן למטופלים בשלבי החלמה במקרים אורתופדיים וכירורגיים אשר פונו מבתי חולים אחרים. ב-13 בפברואר 1949 נפתח על יד בית החולים סרפנד בית החולים פ/2 לטיפול בחולים פסיכוטיים. ב-1 במרץ 1949 התמזג בית החולים מס' 8 (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב-סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהל ראשי. ב-16 בספטמבר 1949 אימץ משרד הבריאות את בית החולים ומאז הוא פועל כבית חולים ממשלתי. בין השנים 1951–1975 ניהל את בית החולים הד"ר אליעזר גלטנר. ב-1952 נקרא בית החולים על שם אסף הרופא[10], כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי. בשנות האלפיים הוקמו ברחבת הכניסה, כמו בבתי חולים רבים אחרים בישראל, מרכז מסחרי ("קניון אסף") ובית מלון לנוחות משפחות המתאשפזים והיולדות. בשנת 2017 הכיל המרכז הרפואי 869 מיטות כלליות, 110 מיטות אשפוז יום, 80 מיטות גריאטריות, 63 עריסות יונקים ו-21 חדרי ניתוח, מתוכם 6 חדרי ניתוח במסגרת אמבולטורית. בשנה זו אושפזו במרכז הרפואי 52,456 חולים, 162,018 איש טופלו במחלקת המיון. בשנה זו בוצעו במרכז הרפואי 21,792 ניתוחים, 1925 צנתורים ו-9,2212 לידות (נכון ל-2017). באפריל 2017, אחרי 69 שנים בהן הוא נקרא ע"ש אסף הרופא הוכרז במעמד ראש הממשלה ושר הבריאות, כי שמו ישונה והוא יקרא ע"ש יצחק שמיר. על אף ההכרזה על שינוי השם, עדיין באתר האינטרנט ובכל הפרסומים הרשמיים של בית החולים, כמו גם במערכת המוסדות של משרד הבריאות (ולמעשה, בכל דרך), בית החולים נקרא בשמו הקודם - "אסף הרופא". במרכז הרפואי יצחק שמיר עובדים כ-3,400 רופאים, חוקרים, אנשי מקצועות רפואה נלווים, צוות סיעוד ואנשי מנהלה והוא משתרע על שטח של כ-300 דונם וכולל עשרות מחלקות, מכונים, יחידות ומרפאות חוץ וניתנים בו כל השירותים, למעט נוירוכירורגיה, ניתוחי לב והשתלת איברים.
Shuky Zahavi
::הצוות הרפואי מעולה כולם מהשוער ועד מנהל בית החולים , רק מה צפוף ! צפוף מאוד חדר מיון קטן לא עומד בעומס , המחלקות הפנימיות קורסות ולמרות זאת הצוות אמפטי סבלני ותומך לשם שינוי יחס אנושי לא כמו בשיבא
Oksana Kovalov
::שירות על הפנים. אחד לא יודע מה עושה שני. הכל איטי - איטי - איטי. אפילו מכתב שחרור הינו צריכים להמתין כמעת שעה, אז תחשבו כמה זמן כול בדיקה והתמנה לרופא וכ'ו.... ציון של כוכב אחד שמתי רק לרופא אורולוג אייל שהיה מאוד נחמד ומקצועי. אני לא יודעת מה הבעיה אצלם ומה חסר להם (כוח אדם, מיטות אולי עוד דברים...) אבל מצב כאן לא נורמלי. לא מומלץ להגיע בכלל. כמובן אם יש ברירה.
עובדיה אליהו
::סבא שלי לפני הרבה שנים היה מאושפז שם מורדם ומונשם עד שנפטר שם קיבל טיפול מסור ואמא שלי וגם סבתא קיבלו יחס אנושי חם ולבבי מכל צוות והרופאים....
הודיה הרוני
::פעם אחת הגעתי וזה היה למיון באסף הרופא .הגעתי מתפתלת מכאבים אך נאלצתי להמתין שעתיים עד שקראו לי לבדיקה .נשמע לי הזוי שדווקא מיון שהוא חדר בו צריך לאבחן מהר ומגיעים אליו במצב לא טוב- לוקח כל כך הרבה זמן. הרופאה שקיבלה אותי הייתה אדיבה אך היא היחידה..