סגור
🕗 שעות פתיחה
| יום ראשון | - | |||||
| יום שני | - | |||||
| יום שלישי | - | |||||
| יום רביעי | - | |||||
| יוֹם חמישי | - | |||||
| יום שישי | - | |||||
| יום השבת | סגור | |||||
15, רינגלבלום, 8458102, באר שבע, באר שבע, IL ישראל
אנשי קשר טלפון: +972 8-648-9801
אתר אינטרנט: hoduhaktana.co.il
דרכי הגעה גדולהLatitude: 31.267665, Longitude: 34.8000956
David Peretz דויד פרץ
::אוכל הודי הוא נייר לקמוס תרבותי. המטבח ההודי מסגל עצמו אל חוקי המקום וטעמיו. לא מתוך התבטלות, אלא בקלילות המכירה בערך עצמה. כאומרת, לא משנה איך תסובב את זה, איזה "טוויסט" מאסטר־שפי תכפה עליו, המהות הפנימית של האוכל ההודי חזקה כל כך, שהוא יבלוט בייחודיותו גם תחת מפלי שמנת. בערב באר־שבעי תכול, בין אביב לקיץ בשכונת ו' הישנה, וחנוך סטמקר מוטרד מאוד. מגיל 12 הוא גדל במטבחים של רמלה ולוד, האכיל אנשים במתכונים שהוקצעו ודייקו את השימוש בתבלינים מדור לדור. כשבגר, נדד לתל אביב, הקים בה את "סאב קוץ' מילגה", וחי את מה שהוא חשב לחלום הישראלי. לאחר כמה שנים מאס חנוך בחיי "סדום ועמורה" והגיע לבאר שבע בעקבות סטודנטית בבן־גוריון. כדי להוכיח לאהובתו שהוא מסוגל לפרנס, פתח חנוך ב־2006 את מסעדת הודו הקטנה באר שבע, ברחוב ד"ר עמנואל רינגלבלום בעיר. למרות שהמחשבה לפתוח מסעדה הרחק ממרכזי הקניות הבאר־שבעיים, בתחתית בלוק של מאמות "סאלח" וסוחרי סמים, נשמע כמתכון בטוח להתאבדות כלכלית - "הודו הקטנה" הפכה בן־לילה להצלחה. על פופים ושולחנות נמוכים, סטודנטים מגלים את קפיצת הדרך להודו ומעלים זיכרונות מהטיול מעל מגשי טאלי צבעוניים. את ישישי התהילים והסבתות עם הסלים של השכונה מפעם, החליפו היפסטרים מזוקנים וסטודנטיות שקועות במסכים. בגיאוגרפית קוראים לזה ג'נטריפיקציה - התחלפות אוכלוסייה מבוגרת וענייה באוכלוסייה צעירה אופנתית ופסאודו־אמידה. בבאר־שבעית קוראים לזה "לנדל"ן את המדבר". דירות עמידר של פעם נפלו כפרי בשל בידי מעמד הביניים ממרכז הארץ. במחיר של כמה שנות שכירות בשכונה, קנו ההורים דירות לילדים ועכשיו הארנונה ומחירי הדירות בשמיים, וחלק מהעסקים החלוצים נפלטו מהשכונה ונדדו למקום חדש, כי פשוט לא יכלו לעמוד במחירים המאמירים. אבל חנוך מוטרד היום ממשהו אחר: השף גג'ינדר סינג מסיים חמש שנות עבודה, והחוק הישראלי מחייב אותו לחזור להודו. "זה מטורף, הרי ממילא אביא שף הודי אחר, אז מה אכפת למשרד הפנים שיישאר כבר?" חנוך תוהה, "אתה יודע כמה זמן לוקח להכניס שף חדש לעבודה?" כשאני מגלה שהשף מקבל משכורת מרשימה מאוד, אני תוהה אם לא משתלם לקחת טבח ישראלי. חנוך מחייך, "אתה חושב שלא ניסיתי? אבל לעובד ישראלי יש מוסר עבודה של יום כן־יום לא. יום חולה, יום תעלה לי משכורת, ויום אני רוצה להתקדם. הטבחים מהודו מגיעים לכאן לבשל וזה מה שהם עושים, יום־יום". אולי זו הידיעה שבקרוב יהיה כאן טבח חדש, שגורמת למנת הצ'אנה סמוסה הערב להיות טעימה מתמיד. כופתאות הבצק מלאות להתפקע בתפוחי אדמה מתובלנים, מונחות כשני הרים נימוחים באגם חומוסים אדמדם, מעוטרים במפולות שלג יוגורט ונחלי צ'טני ירקרק שגולשים על מדרונותיו. בחוץ הלילה יורד והרחוב הכתום מתמלא בסטודנטים בליינים ובמשפחות. החיבור הטבעי הזה אינו הישג של מה בכך. סטודנטית מהמחלקה לאנתרופולוגיה ניגשת לאחד השולחנות ועושה סקר מדוע אנשים באים לאכול אוכל מהמזרח הרחוק - "זה טעים", חוזרת התשובה. והטעמים לא "מוזרים" לכם? היא מקשה. אנחנו אוכלים את זה כל כך הרבה שנים שזה כבר מרגיש כמו האוכל של האמא ההודית שאף פעם לא היתה לי, משיב מישהו בבדיחות. כשנרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, התארח בישראל ביולי האחרון, בישלה את ארוחותיו השפית רינה פושקרנה ממסעדת טנדורי. לאחר הביקור שמעתי את פושקרנה מתראיינת ברדיו על החוויה. רגע לפני סוף הראיון, אולי מתוך הרגל, חיפש השדר להכניס שאלה "פיקנטית", ותהה מדוע לא הציגו בפני ראש הממשלה ההודי את מיטב האוכל המקומי, ואם גם כשנתניהו נוסע לחו"ל הוא מבקש לאכול חומוס בכל מדינה. פושקרנה דילגה מעל המלכודת באצילות והשיבה שהתרבות ההודית היא אחרת - להודים אין צורך לברוח מהתרבות שלהם. הם אוהבים אותה וגאים בה כדי שתתלווה אליהם בכל מקום. זה 12 שנה שחנוך משאיר את התפריט של "הודו הקטנה" כמעט ללא שינוי. במסעדות אחרות, שבכל שנה צריכות להמציא את עצמן מחדש, פרק זמן שכזה נחשב לנצח נצחים. אבל ההתנהלות של חנוך מבהירה את השוני התרבותי בין מי שגדל עם אורך רוח תרבותי וכבוד למסורת שיצרו אלו שהיו כאן לפניך, לבין תרבות שעדיין לא הצליחה להגדיר את עצמה - וכבר מנסה להמציא את עצמה מחדש. מסעדה טעימה ונהדרת, נוחה לילדים שימצאו הרבה טעם מתקתק במנות כמו הבטר פניר מסאלה, ולמבוגרים מומלץ הצ'אנה סמוסה הנפלאה, דל העדשים פאלק פאניר ודל מקאנ
reoot cohen
::מעולה! אוכל טעים, טעמים הודים אותנטיים, יש גבינת פניר (!), לא יקר ושירות מעולה. מומלץ בחום!
avi levy
::אוכל טעים ממש! השירות אדיב הצוות מאוד נחמד. אבל האוכל פשוט טעים ושווה לבקר ולחוות אוכל הודי אמיתי! מומלץ ביותר!
Lior Laron
::אוכל טעים ואווירה נהדרת! השירות אדיב אך יחסית איטי ולאוכל לוקח עידנים עד שיגיע לשולחן.... בעצם ממש כמו בהודו. החריף יפתח לכם את הצ'אקרה הטעמים יחזירו אתכם למזרח
אמונה חסדאי
::מקום נעים ממש, מחירים סבבה! (סביב ה36 למלאי קופטה ואורז, 5 שח לצאי קטן וחמוד). גם השירות היה ממש נעים ובא לקראת. לא טעמתי המון, אבל נראה מקום עם אוכל טוב ומוקפד.